נוירופילמנטים בניהול טרשת נפוצה

נוירופילמנטים הולכים ומתבססים כביומרקרים בטרשת נפוצה המספקים אינפורמציה אמינה לגבי פעילות המחלה, פרוגנוזה ותגובה לטיפול, ומדידתם מתאפשרת יותר ויותר בזכות פיתוח מכשירים בעלי רגישות גבוהה לבדיקת רמתם בסרום. קווים מנחים לשימוש ב-NfL) Neurofilament Light Chain) אשר פורסמו לאחרונה מטעם הקונסורציום של מרכזי טרשת נפוצה בעולם, ממליצים על מדידה של רמות NfL כחלק מהמדדים להערכה של חומרת המחלה והפרוגנוזה לצורך לקיחת החלטות קליניות.

פרופ' מרק פרידמן מאוטווה שהוביל את הועדה המקצועית לכתיבת הקווים המנחים, שיתף במסקנות הועדה ומהניסיון הקליני שלו בנוגע לרציונל למדידת NfL בפרקטיקה הקלינית. בנוסף הציג מחקרים שהוכיחו את ערך המדד כמנבא תוצאים כמו החמרה במחלה, אטרופיה מוחית, PIRA, פעילות קלינית קרובה ונזק אקסונלי, וערכו בניטור תגובה לטיפול ועל מקומו בסיוע ללקיחת החלטות טיפוליות. כמו כן, ציין את מגבלות הבדיקה וגורמים שונים בהם יש להתחשב בפירוש של רמות ה-NfL בסרום, כמו גיל, מין, משקל, BMI, עישון ומחלות רקע מסויימות כמו סוכרת ומחלת כליות.

פרופ' פרידמן סיכם שבדיקת NfL בשלב האבחון (בבסיס) עוזרת בקביעת רמת הסיכון לפעילות המחלה והתקדמותה ויכולה לתמוך בהתחלת טיפול בעל יעילות גבוהה. בהמשך לבדיקה בשלב האבחון, ההמלצות הן, חזרה על הבדיקה כל 3-6 חודשים ו-3 חודשים אחרי התקף.

שינוי משמעותי מרמת הבסיס של NfL מנבא פעילות והתקדמות של המחלה ועשוי להצריך החלפת טיפול. טיפולים בעלי יעלות גבוהה הוכחו כמועילים בחולים להם רמות NfL גבוהות בבסיס.

ד"ר פניוטה פטרו ופרופ' דימיטריוס קרוסיס מהמרכז הרפואי הדסה, שיתפו על ניסיונם בבדיקת NfL, ועל שילוב מדד זה ביחד עם מדדים של שינוי בנפח מוח בבדיקות MRI כמותי והערכה קוגניטיבית לכדי ציון שמאחד בנוסחה אחת את כל הפרמטרים ונקרא "Jerusalem Score" ומהווה אינדיקטור להערכת סיכון להתקדמות המחלה ותגובה לטיפול.

המפגש הסתיים בדיון בו לקחו חלק כלל המרצים ופרופ' שי מנשקו. את הדיון הוביל ד"ר דניאל גולן במהלכו הוצגו מקרים מייצגים המדגימים את התפקיד והתועלת של מדידת NfL בפרקטיקה היום-יומית, ונדונו סוגיות מעשיות הקשורות במדידה.